ערר על החלטת בימ"ש לעצור את העורר עד תום ההליכים-התקבל

בתאריך 16.10.07 נעצר העורר ע"י כוחות הביטחון. אותה עת עמדה בפני כוחות הביטחון תשתית ראייתית, אשר ערבה לכאורה את העורר בחברות בארגון החאמ"ס, בחלוקת כרוזים, תליית דגלים וכן השתתפות בתהלוכות ועצרות של ארגון החמא"ס.

בהודעתו מיום 1.4.07 מוסר עצאם קוקאס כי:

"עד לפני שנה וחצי לערך שאז אני הקמתי אוסרא לבדי שעליה אני הייתי אחראי ומי שהיו איתי באוסרא שלי הם... דייא סמיר חסן עאדי בן 15 תלמיד בית ספר... ואנחנו היינו לומדים דת במסגד או בבתים שלנו... וגם השתתפנו בתהלוכות של חאמ"ס בבית אומר... וגם השתתפנו בכתיבת סיסמאות בזמן הבחירות ועזרנו בזמן הבחירות לחמא"ס בכך שהיינו מחלקים תמונות של מועמדים של חאמ"ס..."

ובאמרתו מיום 22.4.07 ממשיך העד ומוסר:

"של איזה ארגון הייתה האוסרה הזאת? אוסרה דתית. של איזה ארגון? אני פעיל חמא"ס אבל אני הקמתי את האוסרה הזו כאוסרה דתית. ומה למדתם באוסרה הזו? דת וקוראן ואני כבר סיפרתי בהודאה שלי מה עשינו."

גם מוסא חלייל מוסר באמרתו מיום 11.3.07 דברים דומים:

  "מה עשיתם במסגרת הפעילות שלכם בחמא"ס? למדנו בבית של עאצם כל יום שני וחמישי אחרי התפילה ואחרי זה נפגשנו במסגד שלנו ביום שישי ולמדנו קוראן וסונה וקראנו ספרים על חסן בנא ועל אחמד יאסין ופעלנו לבחירות לפרלמנט הפלסטיני ותלינו דגלים וכרוזי חמא"ס והשתתפנו בהלוויות של שהידים וכנסים של החמא"ס. מי היה איתך באוסרה הזאת?... דיאא סמיר עאדי בן 17 תלמיד."

וכדי לסכם מסגרת ראייתית זו, נבהיר כי העורר מכחיש את כל מה שמיוחס לו, מכחיש את עובדת חברותו בחמא"ס, מכחיש את עובדת השתתפותו באוסרה וכן מכחיש הוא את הפעילות בדבר חלוקת כרוזים, תליית דגלים והשתתפותו בתהלוכות ועצרות. ברם אין חולק, כי בנסיבות אלו קיימת תשתית ראייתית לכאורית בדבר חברותו של העורר באוסרה אשר במסגרתה למדו החברים דת וקוראן, וכן בדבר קיומה של תשתית ראייתית ביחס לחלוקת כרוזים, תליית דגלים של ארגון החמא"ס והשתתפות בתהלוכות ועצרות של ארגון החמא"ס.

בטיעוניה בפני ערכאה קמא, לא עמדה התביעה הצבאית על מסוכנותו של העורר ככל שזאת נקשרת לפרטי האישום השני והשלישי. ברור היה לכל הצדדים כי עבירות אלו אינן מקימות עילת מעצר ואין במעורבים בכך משום מסוכנים לציבור. את הדגש לכך כיוונה התביעה הצבאית בדבריה לפרט האישום הראשון. חברים בארגון החאמ"ס, כך לדבריה של התביעה הצבאית, יש בהם מסוכנות המחייבת מעצר עד תום ההליכים. ברם, לא מצאתי בכל חומר הראיות, ראייה אשר תצביע באופן ברור, כראייה לכאורית, כי היה העורר חבר בארגון החמא"ס. אמנם חבר היה העורר באוסרה אשר במסגרתה למדו דת וקוראן. ברם, חבר בחמא"ס לא היה העורר ואין כל שמץ של ראייה לכך. ועוד מוצא אני להבהיר, כי נמנעתי מלגזור גזירה שווה מפעילותו של העורר, חלוקת הכרוזים, תליית הדגלים וההשתתפות בתהלוכות והעצרות לעניין החברות בחמא"ס. שכן, פעילות זו הייתה על רקע תעמולת בחירות, כפעילות אשר הותרה בהעלמת עין ע"י כוחות הביטחון.

משכך ומכל האמור לעיל, סבור אני כי לא מתגבשת עילת מעצר המחייבת את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. על כן, אף לנוכח נסיבותיו האישיות המיוחדות החלטתי לשחררו.

יוכל העורר להשתחרר בכל עת, זאת לאחר שיפקיד ערובה כספית במזומן בסך 10,000 ש"ח ולאחר שימציא חתימת ערב צד ג' תושב ישראל על סך זהה.

בנסיבות אלו, הערר מתקבל.

ניתנה היום, 26 בנובמבר 2007, ט"ז בכסלו התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: שי+ גו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: